בחינת גמר לתואר שני בחוג למקרא

(עודכן ביום 19.7.2024)

 

מטרה

מטרת בחינת הגמר לתואר השני היא להניע ולסכם לימוד עצמי של המקרא תוך יישום של כלי מחקר ושיטות ניתוח ביקורתיות.

מעמד רשמי

הבחינה היא חובה על תלמידי המסלול המחקרי (הכותבים תזה) ובגדר רשות על תלמידי המסלול העיוני (שאינם כותבים תזה. הבחינה מעניקה 2 נ"ז על חשבון קורסי הבחירה מתוך החוג.

החומר

החומר לבחינה מקיף (א) מקורות ראשוניים, (ב) פירושים, (ג) ספרות מחקר.

1. מקורות ראשוניים: כעשרה פרקי מקרא – או חומר מקביל מספרות הבית השני, כולל מגילות מדבר יהודה – לפי בחירת התלמיד/ה. תלמידי המסלול המחקרי רשאים להיבחן על חומר החופף (במלואו או בחלקו) את הקורפוס הנדון בתזה שלהם. אחד מעשרת הפרקים יילמד לצד תרגומיו העתיקים לארמית או ליוונית, בהתאם להתמחות התלמידים.
2. פירושים: יש ללמוד את הפרקים בלוויית שני פירושי פשט יהודיים קלסיים מימי הביניים ושני פירושים ביקורתיים לפי בחירת התלמיד. בקטגוריית הפירושים הביקורתיים מומלץ לבחור בפירוש קלאסי בעל מעמד מרכזי בתולדות המחקר לצד פירוש עדכני ומקיף.
3. ספרות מחקר: רשימת קריאה של ספרות מדעית (ספרים, פרקים מספרים, מאמרים) בהיקף כולל של כ-200 עמודים. רשימת הקריאה תכלול:

1. פריטים אחדים המטפלים מזוויות שונות בסוגיות רוחב ביקורתיות העולות מן הפרקים הנלמדים.
2.  פריטים אחדים הדנים בבעיות פרשניות ממוקדות אך בעלות השלכות רחבות.
3. פריטים אחדים הדנים באפיון הלשון והנוסח של הפרקים הנדונים.

מתכונת

הבחינה כוללת שני חלקים משלימים:

1. בחינה בכתב שהרכבה שלושה פרקים עיקריים:

1. שאלות רוחב: בפרק זה יתבקשו הנבחנים לנתח נושא חתך או סוגיה ביקורתית כללית העולה מחטיבת הפרקים.
2. ביאורי כתובים: בפרק זה יתבקשו הנבחנים לעיין במקראות המעלים קשיים פרשניים מסוגים שונים, להגדיר במדויק את סוג הקושי, לתאר את תולדות ההתמודדות הפרשנית עמו, ולהציע פתרונות אפשריים.
3. תרגומים: כאמור, אחד מעשרת פרקי החטיבה נלמד לצד תרגומיו העתיקים לארמית או ליוונית, בהתאם להתמחות התלמידים. בפרק זה יתבקשו הנבחנים לעיין במקראות שבהם התרגום סוטה מנוסח המסורה, לתרגמו חזרה לעברית, ולהסביר את פשר ההבדלים בין הנוסחים השונים. 

1. שיחה בעל-פה, כשבוע עד עשרה ימים לאחר הבחינה בכתב. הנבחנים יקבלו לקראתה את נוסח השאלון של הבחינה שבכתב ואת תשובותיהם עליה. מטרת השיחה היא לאפשר תיקון, השלמה ושיפור לפי הצורך, וכן לאפשר לצוות הבוחנים להתרשם ממידת השליטה של הנבחנים בחומר ובשיטות המחקר.

הכנה

לאור ההחלטה על נושא הבחינה ימנה ראש החוג בוחן ראשי שיכתוב את השאלון, ובוחן שני שיקרא את הבחינה לצד הבוחן הראשון. את הפרק השלישי על התרגומים יכתוב אחד מחברי החוג המתמחה בתרגומים הנוגעים לדבר (אפשר שיהיה זה הבוחן השני). לשיחה בעל-פה יוזמן גם מנחה התזה (לתלמידים במסלול המחקרי), והציון יוכרע על דעת כלל צוות הבוחנים. הבוחן הראשי אחראי לקביעת המועדים לעריכת הבחינה בכתב והשיחה בעל-פה.

התלמידים הנבחנים מתבקשים לעמוד בקשר עם הבוחן הראשי כדי לאשר את רשימת הפרקים ורשימת הקריאה, והם מוזמנים להיוועץ בו בעת ההכנה.

רכזת החוג תתאם חדר ומחשב נייד לשימוש הנבחנים בשלב הבחינה בכתב. החלק שבכתב נערך במתכונת של בחינת אמון ובלא השגחה; התלמידים רשאים להשתמש במילונים ללשון המקרא וללשונות התרגומים, ואין הגבלה על מסגרת הזמן למענה על הבחינה כל עוד היא נותרת בתחומי יום אחד.

לוח זמנים

ההכנה לבחינה צורכת חודשים אחדים. המלצת החוג היא להיערך אליה במהלך השנה השנייה ללימודי המוסמך:

• במהלך סמסטר א יש לעמוד בקשר עם ראש החוג או היועץ לתואר שני כדי לגבש החלטה על נושא הבחינה.
• הבוחנים ימונו לתפקידיהם עד לסוף סמסטר א.
• הנבחנים יעמדו בקשר עם הבוחן הראשי ויקבלו את אישורו לרשימת הקריאה עד לסוף חופשת הסמסטר.
• יש לשאוף לעריכת הבחינה במהלך סמסטר ב או בתחילת חופשת הקיץ.